רש"י על שבת ק״ו

1 ידאגו - ייראו מן המיתה:

2 ואמרי לה דמת קטן - שבקלקלה מתחילין מן הקטן:

3 דמת גדול - יש לדאוג הואיל ושלטה מדת הדין בראש הבית:

4 חוץ מחובל - באדם דמקלקל הוא וחייב דתנן ב"ק פז. החובל בחברו בשבת פטור מלשלם מפני שנדון בנפשו:

5 ומבעיר - את הגדיש מקלקל הוא וחייב כדתנן שם דף לד: והוא שהדליק את הגדיש פטור מן תשלומין מפני שנדון בנפשו:

6 אינה משנה - דאם מקלקל הוא פטור:

7 בצריך - לדם היוצא מן החבלה לכלבו ואם מקלקל הוא אצל נחבל מתקן הוא אצל הכלב:

8 והא תנן כל המקלקלין פטורין - ואפי' חובל ומבעיר וקשיין אהדדי ולר' אבהו פריך:

9 מתני' ר' יהודה - דאית ליה מקלקל בחבורה פטור ולא איתפרש היכא ול"נ מתני' ר' יהודה היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הלכך חיובא דחובל בצריך לכלבו ומבעיר בצריך לאפרו משכחת לה דאע"פ דמקלקל הוא אצל מלאכה עצמה מתקן הוא אצל אחרים ולר' יהודה כי האי גוונא מלאכה הוא משום תקון אחרים אבל מקלקל ואינו מתקן פטור ואע"ג דרישא דמתני' אוקימנא כר"ש דקתני קורע על מתו פטור סיפא ר"י:

10 וברייתא ר"ש היא - דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה הלכך אין לך חובל ומבעיר שאין מקלקל ואפי' מבעיר עצים לקדרתו מקלקל הוא אצל עצים ומה שהוא מתקן אצל אחרים לר"ש לא חשיב דהא מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אלא משום דמקלקל בחבלה ובהבערה חייב כדיליף לקמיה:

11 מדאיצטריך קרא - וביום השמיני ביום יתירא ואפי' בשבת ומילה חובל הוא מכלל דשאר מקלקלין בחבורה חייב:

12 ומדאסר רחמנא הבערה דבת כהן - בשבת לקמן בפרק ר' אליעזר:

13 מה לי מתקן כלי - הא נמי מתקן גברא הוא ויש מלאכה בתיקון זה:

14 בישול פתילה - שהוא מדליק פתילה של אבר ונותנה לתוך פיה ודרך בישול הוא זה וחייב על הבישול שאינו מקלקל האבר בבישולו אלא מתקן וצורף:

15 סמנין - של מלאכת המשכן:

16 רב יוסף מחוי - האי הסיט כפול דמתני' כפול ממש בריוח קצר שבין אצבע לאמה משער שני פעמים:

17 מחוי פשוט - בריוח שבין גודל לאצבע פעם אחד הוא כפול דמתניתא שיש בו כפלים כאותו שבין אמה לאצבע:

18 מתני' הצד צפור - עד שהכניסו למגדל משטיי"ר בלע"ז חייב דזו היא צידתו אבל אם הכניסו לבית אינו ניצוד בכך שיוצא לו דרך חלונות:

19 וצבי - ניצוד משהכניסו לביתו ונעל בפניו אבל אם הכניסו לגינה או לחצר אין זו צידה:

20 המחוסר צידה - שקשה לתופסו שם כדמפרש בגמרא:

21 גמ' ביברין - קרפיפות מוקפין:

22 אין צדין מהן בי"ט - אלמא לאו ניצוד ועומד קא חשיב ליה ש"מ המכניסו לביבר אין זו צידתו:

23 ואין נותנין לפניהן מזונות - כיון דהן מוקצה לא מצי למטרח עלייהו:

24 הא רבי יהודה - ההיא דאין צדין רבי יהודה היא דבמתניתין לא חשיב לה צידה עד שיכניסו לבית:

25 עופות אעופות קשיא - דהא בין לר' יהודה בין לרבנן צפור למגדל קאמרי:

26 ביבר מקורה - הוי ניצוד:

27 בצפור דרור - מתני' דקתני צפור לבית לא בצפור דרור עסקינן שדרכה לדור בבית כבשדה ונשמטת מזוית לזוית:

28 השתא דאתית להכי - לאוקמינהו לתרווייהו כרבנן:

29 חיה אחיה נמי - מוקמי כרבנן:

30 והא ביבר קטן - מתניתין דהכא:

31 והא - מתניתין דביצה בביבר גדול:

32 שיחייא - מרוצה שהוא שוחה לאחוז בה:

33 עוקצי - פיאות להשמט בהן:

34 ואידך - כל מי שאינו כן:

35 מכלל דפליגי - והא אוקימנא דרבנן נמי בביבר קטן אמרי:

36 מאי נפקא לך מינה - כ"ש כיון דלא פליגי עליה הלכתא כוותיה:

37 זמורתא תהא - אומר השמועה בזמירה בעלמא בלא צורך:

38 סומא וישן עבידי לרבויי - לישמט כשמרגישין יד אדם:

39 אובצנא - עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו נצוד ועומד הוא:

40 הגזין - מין חגב טהור הוא ונאכלין:

41 במינו ניצוד - כגון חגבים והגזין:

42 שאין במינו ניצוד - צירעין ויתושין שאינן לצורך:

43 חגבים בשעת הטל - עיניהם מתעוורות והרי הן ניצודין ועומדין:

44 מקלחות - הרבה ביחד שהן מזומנות ליקח:

45 ארישא קאי - דאף בשעת הטל אם מקלחות ובאות שרי ואי לא אסור:

46 מתני' צבי שנכנס - מאליו:

47 ונעל אחד בפניו - זו היא צידתו:

48 נעלו שנים פטורים - דהוי להו שנים שעשאוה:

49 לא יכול אחד לנעול - אורחיה הוא לנעול בשנים והרי לכל אחד מלאכה דבלא איהו לא מתעבדא:

50 ורבי שמעון פוטר - לטעמיה דדריש קראי למיפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול בפרק המצניע לעיל שבת צב::

51 גמ' הצד ארי - אפילו תופסו אין זו צידתו שכשכועס משחית והולך:

52 עד שיכניסנו לגורזקי שלו - בית משמר העשוי לו כמין תיבה:

53 מתני' השני חייב - שהוא צדו:

54 הא למה - שני זה דומה מאחר שנצוד ע"י הראשון:

55 לנועל את ביתו לשומרו - ולא לצוד:

56 ונמצא צבי - שהוא ניצוד כבר שמור בתוכו וכן אע"פ שעמד הראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול: